MODY סכרת מסוג

סכרת מסוג MODY מוגדרת כסכרת הנגרמת עקב פגיעה בגן בודד, ומאופיינת ב:

• תורשה אוטוזומאלית דומיננטית (50% מצאצאיו של החולה יחלו גם הם באותה המחלה)
• הופעת המחלה בגיל צעיר (לרוב לפני גיל 25)
• בירידה ביכולת הלבלב להפריש אינסולי

 עד כה זוהו כ- 6 גנים אשר פגיעה בהם תגרום להופעת מחלת MODY (ממוספרים 1-6) כמו כן, קיימת מחלתMODY נוספת אשר הגן אליה עדיין לא זוהה נכון לשנת 2008.

סכרת מסוג MODY תוארה בכל העולם, אך שכיחותה האמיתית אינה ידועה בוודאות. מכיוון שהביטוי הקליני של MODY דומה בהיבטים רבים לסוגים אחרים של מחלת הסכרת, אבחנת המחלה אינה פשוטה ללא שימוש בבדיקות גנטיות ולכן שכיחותה האמיתי של סכרת מסוג זה הינה ככל הנראה גבוהה בהרבה מהמדווח עד כה. ההערכה היא כי ככל הנראה עד כ-5% מכלל מקרי הסכרת בעולם נגרמים עקב פגמים גנטיים ממשפחת ה-MODY, כאשר את רוב המקרים ניתן לשייך ל-MODY2  ול- MODY3. ארבעת הסוגים הנותרים נדירים ביותר, ותוארו במספר מצומצם של משפחות ברחבי העולם. 

MODY2
הגן שזוהה כגורם למחלת MODY2 ממוקם על גבי כרומוזום מספר 7 ומקודד לייצור האנזים Glucokinase (חלבון תוך תאי האחראי על זירחון הסוכר הנספג מהדם אל תוך תאי הלבלב). חלבון זה מתפקד בלבלב כחיישן לרמות הסוכר הנמצאות בדם, ולכן תפקודו התקין חשוב ביותר ללבלב על מנת לווסת את כמות האינסולין שעליו להפריש. פגיעה בתפקוד אנזים זה, כפי שקורה ב-MODY2, גורמת להפרשת כמות אינסולין נמוכה מהנדרש, ולכן רמות הסוכר בדם עולות. שכיחות בקרב חולי MODY היא עד 63% מכלל המקרים. גיל הופעת המחלההוא במהלך הילדות. עיקר האיברים הפגועים הם לבלב וכבד וחומרת הסכרת בינונית.

בקרב חולי MODY2 הביטוי הקליני הוא במרבית המקרים של סכרת קלה עם ערכי סוכר בצום הנעים בין 100-140 מ"ג%, בקרב עד 60% מקרב חולים אלו יהיו ערכי סוכר בצום הנמוכים מ-126 מ"ג% (ערך הסף לקביעת סכרת על פי בדיקת סוכר בצום). יש לציין כי רמות הסוכר הגבוהות ניתנות לאיתור כבר מהלידה, ולכן גיל הזיהוי של סכרת מסוג זה תלוי רק במועד בו החולה נבדק. מכיון שרמות הסוכר הינן גבוהות בצורה מתונה, הגילוי הינו ברוב המקרים אקראי ואינו מלווה בתלונות המתאימות לרמות סוכר גבוהות בדם (כגון שתייה מרובה והשתנה מרובה).

בשונה ממחלת הסכרת מסוג 2, לאורך השנים החולים ב- MODY2 אינם סובלים מהתקדמות המחלה, וביטויה נותר ברוב המקרים יציב. לאור העלייה המתונה בלבד ברמות ערכי הסוכר בדם, הסיבוכים המאוחרים המאפיינים את מחלת הסכרת כגון פגיעה בעיניים, כליות, לב וכלי דם, עצבים וכו', נמנעים ברוב מקרי MODY2 ולכן, מרבית המקרים ניתן לטפל בחולים אלו על ידי טיפול תזונתי בלבד. 

MODY3
סכרת מסוג MODY3 נגרמת עקב מוטציה בגן המקודד למבנה של חלבון חשוב בתפקודם של תאי הלבלב המפרישים אינסולין. בחולים אלו, בניגוד להפרעה הקלה בחולי MODY2, קיימת הפרעה קשה בהפרשת האינסולין מהלבלב בתגובה לעלייה בסוכר בדם. מיקום הגן הפגוע הוא על גבי כרומוזום 12. שכיחות המחלה בקרב חולי MODY-64% מהמקרים. גיל הופעת המחלההוא על פי רוב  לאחר גיל ההתבגרות. עיקר הגיעה היא בלבלב ובכליות. חומרת הסכרת נוטה להיות קשה והסיבוכים המאוחרים של מחלת הסכרת שכיחים באוכלוסיית חולים זו.

במרבית המקרים סכרת מסוג MODY3 מלווה בסימפטומים ברורים של סכרת, כגון ריבוי שתייה והשתנה. למרות קיום המוטציה הגנטית, חולים ב-MODY3 יהיו, על פי רוב, בעלי רמות סוכר תקינות עד גיל 10 שנים. עם ההתבגרות מתחילה עלייה הדרגתית ברמות הסוכר בצום, ובאופן בולט יותר ברמות הסוכר שלאחר העמסת סוכר. הגיל הממוצע לאבחנת הסכרת בקרב חולים אלו הוא 23 שנים. הביטוי הקליני של MODY3 משתנה בין חולה וחולה, אפילו בין כאלו הנושאים את אותה המוטציה בדיוק בגן המדובר. חולים במחלה זו, בשונה מחולי MODY2, מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי מחלת הסכרת (במיוחד הפגיעה בעיניים, בכליות ובמערכת העצבים), ולכן חשוב מאד איזון ערכי הסוכר בחולים אלו, בדומה לחולי סכרת מסוג 1 או 2.

מטרת הטיפול בחולי MODY3 הינה הורדת רמות הסוכר בדם, בהתאם להמלצות לגבי חולי סכרת מסוג 1 ו-2. המיוחד ב-MODY3 הינה התגובה המצוינת שדווחה אצל חולים אלו למתן תרופות מקבוצת הסולפונילאוריאה (תרופות לחולי סכרת מסוג 2, הניתנות דרך הפה וגורמות להגברת הפרשת האינסולין מהלבלב).

אבחנת MODY
כאמור, עיקר סוגי ה-MODY הינם 2 ו-3, והם מהווים כ- 5% מכלל חולי הסכרת. יש לחשוד בקיומה של סכרת מסוג MODY בכל מקרה של עלייה פתולוגית ברמות הסוכר בדם ובכל הגילאים, כאשר המאפיינים אינם מתאימים לסכרת מסוג 1 או 2, הנפוצות יותר.

יש לחשוד במיוחד ב-MODY בנוכחות סכרת בגיל צעיר, ובהיעדר עליית סמנים אימונולוגיים המתאימים לסכרת מסוג 1, וכן במקרים של אבחנת סכרת בקרב חולה עם סיפור משפחתי עשיר של סכרת אך בהיעדר מאפיינים קלאסיים של סכרת מסוג 2 (כגון השמנת יתר, יתר לחץ דם ועוד).

במקרים אלו מומלץ לבצע את סקירת שני הגנים לנוכחות מוטציות ל-MODY2  ו-MODY3. אבחנת המחלה תאפשר לרופא להדריך באופן אופטימלי את החולה ואת בני משפחתו הקרובים לגבי מחלתו, אופייה והפרוגנוזה שלה, וחשוב לא פחות להתאים לחולה את הטיפול היעיל ביותר למחלתו.