מהלך המחלה והתאמת הטיפול

המשותף להתקפי לב ולחלק מהאירועים המוחיים היא העובדה שהמדובר בנזקים הנגרמים לאיברים חיוניים - אך נזקים אלו אינם נובעים דווקא מבעיה באיבר עצמו אלא מקיומה של מחלה בכלי הדם המספקים איברים אלה: מחלת טרשת העורקים.

המחלה גורמת לשקיעה של שומנים בדפנות העורקים ועקב כך - להיצרות שלהם. ההיצרויות של העורקים גורמות לשתי בעיות עיקריות: הפחתה עקבית בזרימת הדם לאיברים וסיכון מוגבר לפציעה של שכבות השומן בדפנות העורקים ועקב כך - היווצרות קרישי דם וחסימה מלאה של חלל העורק.

חסימה מלאה ומהירה של עורק המזין את שריר הלב גורמת להתקף לב וחסימה / היווצרות קרישי דם בחלל העורקים הצוואריים גורמת לחלק גדול מהאירועים המוחיים. לכן, אחת המטרות הראשיות ב"לוחמה" בטרשת העורקים היא הפחתת הסיכון להיווצרות חסימות חדות של עורקים על רקע של מחלת טרשת העורקים.

כיום, מסתבר, כי גם בכל הנוגע לנגעי טרשת העורקים, "הגודל אינו קובע": זאת אומרת: חשוב לאבחן את מידת אי היציבות של הנגעים ולאו דווקא את גודלם (כפי שהוא מודגם, לדוגמה, במהלך צנתור או בבדיקת CT). בדיקת הפלקטסט המוצגת באתר מאפשרת לבחון את מידת ה"אלימות" של נגעי טרשת העורקים וכתוצאה מכך להעריך את מידת הסיכון לאירועי לב ומח ובהתאם - להתאים את הטיפול התרופתי הקיים כיום ועיקרו - טיפול המיועד להפחתת התקדמות מחלת טרשת העורקים.